לכבוד הרב השואל רציתי לבאר לך שהמחלוקת בין

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

ההפטרה של פרשת “בשלח” ארוכה מאד. האשכנזים מתחילים

את הקמח בתוך בד עטפה, והניחה אותו על כתפה. ואז לפתע רוח סערה הגיחה, ואת שקית החיטים להעיף הצליחה. הישר אל גלי-הים ה’סער’ הטילם, והקמח אבד ונעלם. ותלך ודמעתה על לחיה אין לה מנחם,

אחד מארבעים ושמונה קנינים שהתורה נקנית בהם הוא "המכיר את מקומו". בעל ה"שם משמואל" זצ"ל לומד את חשיבות קנין זה מהדגלים שהיו לעם ישראל במדבר, והפרידו בין מחנה למחנה כדי שכל אחד יכיר את מקומו ואת שבטו

התשובה תלויה בפירוש ר"ש והרמב"ם שם שלפי פירוש

מותר להניח את התירס המבושל בפני עצמו (כשהוא יבש) ואפילו

צריך לברר איך בלעה הסכין דם, אם על

הבנת את דברינו היטב. 1. התנסחנו בצורה זו,

ראשי פרקים: דין “תרמוס” ככלי ראשון או שני,

ניתן להכשיר הסיר בהגעלה, וההגעלה מועילה לכל סוגי

אף שאין מקבלים צדקה עבור עניים מן הגוי,

יין או מיץ ענבים שעברו פיסטור, פסק מרן

בס"ד סדר הלימוד בהלכות ברכות: א. ספר ברכת